הספר מתאר את הקונפליקט הפנימי המוכר בין הרצון להשתחרר ולהנות מהרגע לבין הרצון לסדר ולשמירה על הכללים למען הטווח הרחוק יותר.
המספר הוא ילד ואחותו טלי משועממים בבית.
לפתע מגיע חתול תעלול, ספק באמת ספק יציר דמיונם.
החתול משתולל ועושה דברים מצחיקים לכל הדעות אך הדג, הלא הוא המצפון, מזהיר מפני הבאלאגן.
הדג כמצפון הוא רעיון נחמד
הילדים מתעלמים ממנו עד שהפחד מה אמא תגיד מנצח.
באופן כללי יש פה מסר גרוע שהפחד הוא המקור המוסרי למצפון.
זה מתאים לתיאוריה של ניטשה שטוענת שהמוסר הוא כלי של החלשים לריסון החזקים באמצעות פחד.
מאוד מאוד בעייתי