שינויים שקורים לנו עם הגיל, ובעקבות מערכות יחסים שהסתיימו
עם המטפלת הרגשית אסנת לב שוחחתי בפרק על התאהבויות שמתמעטות והולכות עם ההתבגרות והגיל, וגם איך להתמודד עם פרידה כואבת ומייאשת
ענינו על שתי השאלות הבאות ששלחו שתי מאזינות:
- האם איבדתי לחלוטין את התשוקה שלי לחיי האהבה? הבחנתי במשהו מוזר עם עצמי: כשהייתי צעירה עם ניסיון מועט בחיים הדברים זרמו באופן חלק יותר וחיי האהבה שלי היו יותר עשירים. עכשיו התבגרתי אני זהירה יותר ועושה בדיקות יסודיות מאוד של מחזרים פוטנציאלים. אין לי אנרגיה להחזיר שיחות; אין התלהבות מדייטים, כאילו נהייתי קהה ואדישה לחיי האהבה שלי. זה נורמלי?
- ושאלה נוספת: אני במצב קשה ורוצה לדעת אם אני אהיה בסדר ואם הכל יסתדר לי בצורה טובה לגבי חיי האהבה שלי. בדיוק נפרדתי ממישהו אחרי שנתיים.
נושאים שעלו בשיחתנו לפי סדרם:
- עבודתו של המטפל הרגשי
- הנורמליות החדשה בעידן פוסט-קורונה
- מה אכן קורה כששום דבר "לא קורה"
- סבלנות נדרשת בעת זימון מציאות
- השוואה בין מצב תודעתי בתקופות שונות בחיים, אהבה שמקורה בראש לעומת אהבה מהלב.
- איך מרגישים? בהתמסרות, בכניעה, באיפשור
- ציפיות במערכת יחסים - טוב או רע?
- הכאב שלאחר פרידה – יש לאפשר לו את המקום שלו, להתייחס אליו, להכיל אותו ולא להתנגד לקיום שלו. זה חלק מהתהליך הריפוי ורכישת התובנות. סבל אינו הכרחי.
- השיעורים נגמרים כשמגיעים למצב תודעתי שלם
האזנה מהנה ומרחיבת תודעה.🙏
קישורים:
