בסוף השבוע האחרון נסעתי כהרגלי לחיפה לקצת זמן משפחה, ובשבת נסענו לבקר עוד משפחה באיזור טבעון. מלבד זה שעכשיו הזמן הכי טוב לנסוע לצפון כי כידוע, האביב קצר מאוד מאוד בארצינו הקטנטונת, והכל פורח וירוק כרגע ועוד רגע הכל יתייבש, אז באמת תמיד הכי כיף לבקר משפחה, לשבת בטבע (דקה הליכה מחוץ לטבעון) עם כמה כריכים, מדורה ותה צמחים, ובאמת לא לעשות שום דבר חוץ מזה. ככה זה נראה:
וגם ככה (תמונת פנורמה אז מומלץ לפתוח בחלון נפרד כדי להינות מכל הפרטים):
אחרי זה נסענו למקום בפאתי טבעון שנקרא פארק הקטר (מיקום) – לקחו מקטע מרכבת העמק ההיסטורית, שיקמו, שיפצו, שמו קצת צמחייה אבל בטוב טעם באמת (אחותי אדריכלית נוף מאוד ביקורתית והיא אישרה), סללו מסלול ריצה/אופניים ועוד מסלול להליכה, הביאו כמה מתקנים לילדים אבל העיקר זה הקטר וקרונות הרכבת ההיסטוריים שהביאו לאתר. אפשר לעלות, לשחק, להזיז ידייות והגאים ולדמיין איך נראתה הרכבת פעם – בלי חשמל, כריזה, חלונות, מיזוג אוויר, התרעות של סמארטפונים ושום דבר בעצם שאנחנו מזהים היום עם נסיעה ברכבת. לא צילמתי ממש את הקרונות אבל ככה נראה המסביב (פנורמה, צריך לפתוח!):
רכבת העמק: אי אפשר היה אפילו לעבור מקרון קרון, אני מדמיין שהיא נסעה כל כך לאט שאפשר היה לרדת ממנה תוך כדי נסיעה, לרוץ קצת ליד ואז לעלות בחזרה. מי שהיה צריך להתפנות תוך כדי נסיעה כנראה עשה את זה בכריעה מעבר לקצה הקרון... בקיצור, המקום מומלץ בחום קטנים וגם לגדולים. שקט ומוקף בצמחייה וירוק בעיניים, היו אנשים בשבת בבוקר המאוחר אבל לא המון ככה שבאמת אפשר להינות מהמקום ולהירגע. אז עד שיהיו לנו רכבות אלקטרומגנטיות כמו בוואקנדה, אפשר להמשיך לחלום על רכבת העמק, או להקשיב לחלום של יהונתן גפן על רכבת העמק. שבוע טוב וירוק! 🐰❤🎵
