שלום חברה!
החלטתי להמליץ על ספר קריאה בכל סופ״ש, לפעמים באנגלית ולפעמים בעברית (אם זו ספרות ישראלית) כדי לתת מוטיבציה לאנשים למתוח את הרגליים ביום שבת, להכין ספל קפה גדול ולשבת לקרוא!
בתור אחת שקוראת בממוצע שני ספרים בשבוע, יש לי רשימת המלצות ארוכה מאוד :)
אין כמו ללכת לאיבוד בין דפים שמגוללים סיפורים מרתקים כדי להתנתק קצת, להירגע, ולאזור אנרגיות לקראת שבוע חדש.
אז אני אתחיל בספר שקראתי בנשימה אחת, ומאוד הצחיק ורומם את מצב הרוח שלי בזמן שבוע מעייף בצבא.
כבר מהכריכה המשעשעת ידעתי שזה הולך להיות מעניין.
הספר מגולל את סיפורו של בחור די אבוד ששמו אמיר. אהבתי שהסיפור עוקב הרבה אחרי המנטליות הישראלית, בכנות ובלי בושה. על אנשים שרצים לעשות תואר בשם מפוצץ אחרי הצבא, רק כדי לגלות שאין להם שום תשוקה לעסוק בזה, והדבר היחידי שמפוצץ בזה הוא הכאב ראש שיש לך אחר כך בחיפוש עבודה נורמלית
אמיר היה אחד מהאנשים האלו.
עד שהחליט לעשות קורס בקולנוע בניו יורק לשנה אחת. לעזוב את הארץ בחיפוש אחר הרפתקאות, משהו שיעורר אותו.
שם הוא פוגש את פילי ומתאהב, ומהחוויות שלו בניו יורק, עד לנפילתו בקוסטה ריקה והחזרה לארץ בו הוא מרגיש יותר אבוד מהיום שעזב-
אתם זוכים לקרוא תובנות ומחשבות וכישלונות שכנראה יגעו בכל אחד מאיתנו. יצחיקו אותנו, יעציבו אותנו, אבל בעיקר יראו לנו שאנחנו לא לבד. שהשנים המטלטלות שלנו מלאים בעליות ומורדות, ועלינו להיות נאמנים לעצמנו לאורך כל הדרך, להקשיב למה שעושה לנו טוב ולא למה שמצפים מאיתנו.
הכתיבה זורמת וקלילה, זה מרגיש כמעט כמו להקשיב לרצף מחשבות שלא נגמר; רק פסיקים ופסיקים והנקודה שעוצרת את הכל כדי שננשום לרגע לעיתים רחוקות מגיעה. וכל זה רק מוסיף לאווירה שהדברים שנאמרים בלי הרבה מחשבה או עריכה, במין כאוס יפהפייה שכזה, כשלא עוצרים בעדנו לחשוב הגיוני ופשוט כותבים- אולי כך זה הכי אמיתי, ישר מהלב.
אז לסיכום, ספר קליל ומצחיק שגורם לך לחשוב לא מעט. מזהירה שלא חסר בו תיאורים ומילים גסות, אז קחו זאת בחשבון למי שזה מפריע. היו דברים שהפריעו לי שהדמות עשתה ואמרה כשזה הגיע לנשים, אבל בגלל שאף אחד לא מושלם זה רק מוסיף לאמינות שלה ולמציאות שלנו (לצערי).
כמה ציטוטים לסיום:
האם גם הבריחה שלי מהנורמה היא הנורמה?
גורדייף היה איזה מין פילוסוף, שהמשיל את החיים שלנו לאוניה שרוצה להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. עולה קברניט אחד ומסיט את ההגה שמאלה, אחרי 10 דקות עולה קברניט אחר ומזיז את ההגה ימינה, אחרי יומיים מתחלף קרבניט ומחזיר את האונייה אחורה, אחרי שבוע עולה קברניט ששובר את ההגה שמאלה. איך האונייה תגיע ככה לנקודה ב'? ככה אנחנו, בני האדם. אין לנו 'אני' אחד ששולט. כל 5 דקות עולה 'אני' אחר שלוקח את האונייה לאן שהוא רוצה. ... צריך לחתור לזה שיהיה 'אני' אחד שיוביל אותנו
שיהיה לכולנו שבוע נפלא, ותרגישו חופשי להמליץ
על ספרים בתגובות!