חודשיים של טירוף התחילו ברגע בו ישבתי עם ידידי אמיר הנדלמן בבית הקפה השכונתי, והוא הקשיב, וחייך, ואמר - יאללה, הולכים על זה! ישבנו וחשבנו מה אנחנו רוצים, ואיך זה יקרה, חילקנו תפקידים, והתחלנו לעבוד. למחרת

אף אחד לא מדבר על הפחד... רגע. מהתחלה. כבר 3 שנים אני גרה בחיפה. בערך 3 דקות, זה הזמן שלקח לי להבין שאין פה מספיק מקומות להופיע, או איך להגיע לקהל. אין "סצינה" אולי אני טועה, אבל זו התחושה שלי,

אז תקופה לא פשוטה, הסתובבתי בעולם בלי אינטרנט, אבל זה לא משהו שהייתי רוצה להרחיב עליו. כל כך הרבה קרה בזמן הזה... בקרוב. קפצתי רק לומר שחזרתי, מקווה שלתמיד <3

לפני כשבועיים, בעודי עוסקת בעניני החשובים מאד (טוב, צופה בסידרה למה להיות קטנוניים), קבלתי הודעה מאחד - פבל קוגן. הוא ביקש לדעת האם זו אני שכותבת על מוזיקה עצמאית, ואם כן, מה צריך כדי להכנס לבלוג. כיוון

באופן מפתיע התגלתה במה ריקה במוצאי שבת הקרוב באלף. ובהשלכה מדברי חכמים ממני בנושא אחר, זה לא כ"כ נעים לראות במה ריקה... לכן ספיר וולך הנפלאה ואני, נקפוץ על הבמה הזו, וננגן כל אחת את הפולק- רוק האישי

The music industry has changed. Everybody is talking about it. For years everybody is talking about it, and the music industry keeps changing. I try to realize what this means for me, as a musician who

It is not easy to be an independent musician. You reach the age of 20, after you have played and written and invested all your energy and soul, and you want people to listen, so you continue to invest

Just dropoing by to say - it's my birth-day! yay! happy brirth-day!!

תעצמו עיניים (טוב, לא באמת, איך תמשיכו לקרוא בעיניים עצומות, זה רק כדי ליצור את האוירה...) אז - תעצמו עיניים, ותדמיינו את חיפה. ים כחול. ספינות באופק כמו צעצועים של פליימוביל. עוברים את 'דגון' עם האוטו

אני אוהבת אינדי. לא יודעת אם שמתם לב... ;) מאז שהתחלתי לכתוב על אינדי, יצא לי לקשקש עם הרבה מוזיקאים. אנשים טובים שהכניסו לי לחיים מוזיקה טובה, ולא מעט שיחות על הדרך שעובר כל מוזיקאי, ואיך תעשית המוזיקה

אהלן אהלן. התגעגעתם? יופי, כי ברגעים אלו ממש אני יושבת בבית הקפה ליד הבית, ומשוחחת עם עוזי אתגר, על הפרויקט החדש שלו, שאת הסינגל הראשון מתוכו שמעתי לפני כמה ימים, ואני חושבת שגם אתם תהנו ממנו. אז גבירותי

זוכרים שסיפרתי לכם על המרצה המוערץ שלי - מר יוסי מר חיים? ועל המסר שלא אלינו הסטודנטים - מטומטמים! למה אין לכם תחנת רדיו משלכם? ועל כך שעם כל הכבוד לתולדות הרוק והפופ, השיעור הכי חשוב שלמדתי ממנו הוא -

צהריים. סתם יום של חול. מקבלת טלפון מידידי אמיר - רונה יש פסטיבל. 18.5 בא לך להופיע? מאי, הוא בד"כ החודש שבו אני עושה הופעת יום הולדת, והאמת שהשנה נזכרתי מאוחר, ולא תאמתי שום הופעה, כך שזו היתה כניסה

השבוע (9.5) יתקיים בארץ יום הרפואה הסינית. למה בעצם אני כותבת לכם על זה? ובכן, הסיבה היא שלי יש נסיון מאד מוצלח עם אקופונקטורה, ואני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי להמליץ לכולם, ובחום. בעברי, סבלתי מאד מכאבי

התרגשות. הופעות זה תמיד מרגש. הרגעים האלו כמה דקות לפני שאני עולה לבמה. השקט הזה. השיר הראשון... ימים אחרונים לפני, ואני רצה בין חזרות, וכל שאר הדברים שמרכיבים את החיים שלי, ופתאום גשם, וביטלו את הרכבות,

It's a strange time for me. Complicated. Things change, and I do not yet know where the path I'm going will take me. It's good that it's summer, because at times like this, it's best to sit at the beach.

ושוב אנחנו נפגשים, כדי לשמוע מוזיקה שאני אוהבת ;) מוזיקה שמופקת עצמאית ע"י מוזיקאים בתחילת דרכם, שכנראה שאתם עוד לא מכירים, ולדעתי, כדאי לכם להכיר. הפעם, למען הגילוי הנאות, המוזיקאי הנפלא שבחרתי לספר

I want to create a music-clip. There was a moment when an opportunity to do it has appeared, but it did not come to fruition, and what remained was the wish. The desire to take a song, and to return to

This is why I have'nt been here for a while See you back home

והנה אני חוזרת אליכם עם פינתי האהובה - סקירת השיר. הפינה שבא אספר לכם על שירים שאני אוהבת, ונוצרו ע"י מוזיקאים עצמאיים. מתוך תקוה כנה לחשוף אותם לקהלים חדשים, ואתכם למוזיקה טובה, שאולי לא הייתם שומעים