אני חושב שמה שחוויתי בתור ילד באופן סובייקטיבי היה מיוחד מרגש וסוחף , מעט מאוד התענגו על ילדות כמו שלי...
איך אני יודע?
אני מסתכל על יוני ,יוני מחפש את היעד הבא ,יוני זה לא סתם בחור חביבי... זה מלח הארץ , בחור משכמו.
סיירת מטכ"ל ,מהנדס , ישר בכיוון לדלת ה-EXIT ,אני מבין את יוני , זה החלום שלו.
הוא מקווה להגיע לאיזשהו מקום .
אבל אני , מסתכל סביבי ולא רואה פסגות.
רק מאמץ מיותר ומתסכל לנסות לשחזר חווית ילדות שנאבדה בחולות של זמן .
לא מצאתי חלום מבוגר אחד שראוי להערצה אם כי חלומות כמו של יוני מאוד תורמים לאנושות -מלח הארץ
מזל שלא כולם כמוני , מזל שיש את יוני.
החושים שלו לא קהים, הוא לא מחכה שהזמן יעבור , הוא מביט קדימה !
אם יוני היה כמוני אז לי לא הייתה קופ"ח ללכת אליה, לא היה לי סופר מרקט שמפוצץ בכל הרעיונות שמישהו אי פעם חשב עליהם כשעל כל מדף מיטב החברות במשק.
איזה מזל שיש את יוני.
אנשים רואים גבעות ירוקות במקום שאני רואה בתי קברות.
אחלה בחור ... אתה מכיר? חבל... מלח הארץ!
אני כבר מכיר אותו - סיירת מטכ"ל ,הייטק, רואה עולם והעיינים באופק , כל החיים לפניו.
ואני? ילד זקן
מסתכל על יוני ותוהה - מאיפה לילדים יש את כל המרץ הזה?
ואז אני נזכר - שגם אני הייתי ילד.
I can not translate it to english.
try google translate.(it's pretty good)