מבנה פוליטי:
במרכז אירופה בתחילת המאה ה16 ניצבה ״הקיסרות הרומית הקדושה״ שהתיימרה להיות ממשיכה
של האימפריה הרומית אך בפועל הייתה מורכבת ממאות יחידות פוליטיות שונות. בצפון מזרח
אירופה ישבה האימפריה הרוסית ובדרום מזרח אירופה האימפריה העותומנית האסלמית שאיימה
על אירופה.
בשנת 1500 אירופה השתקמה ממגפת הדבר שחיסלה כשליש מאוכלוסיית היבשת. והתנהלה
כחברה אגררית חקלאית, %90 עסקו בחקלאות.
סוף המאה ה15:
א. המצאת הדפוס במינץ שבגרמניה, הובילה למהפכה תרבותית.
ב. שימוש באבק שרפה לכלי נשק. העצים את המלכים שלא היו תלויים בצבאות האצילים.
אבק השריפה היה אחד הגורמים ״למהפכה הצבאית״.
ג. העולם החדש- גילוי אמריקה וארצות חדשות שיפר את הכלכלה והביא חומרי גלם חדשים
לאירופה.
התרופפות המשטר הפיאודלי:
אירופה יוצאת מהמשטר הפיאודלי ועוברת לעולם המסחר. האיכרים פדו את עצמאותם בכסף אך
רובם עדיין נשארו איכרים.
הנצרות:
בתחילת המאה ה16 הנצרות נפוצה בכל אירופה (ברוסיה שולטת הנצרות המזרחית
האורתודוקסית), הכנסייה שולטת בחינוך ובהשכלה, השתתפות בפולחני הכנסייה היו תנאי לחיים
טובים. במקביל גברה הביקורת על מוסד הכנסייה המושחת, עיקרה היה נגד שטרי האינדולגנציה-
שטרי המחילות. המלומד ההולנדי ארמוס, מאנשי הרנסנס הצפוני, היה מהראשונים שביקרו את
הכנסייה, הוא עשה זאת דרך ספרו- השבח לטיפשות. הוא ודומיו הכשירו את הקרקע לקרע
המתקרב בעולם הנוצרי.